219 | דיוקנו של ד"ר גאשה, 1890

וינסנט ואן גוך, 1834-1917

שמן על בד, 67×56 ס"מ, אוסף ריאוי סייטו, טוקיו.

בשנת 1990 "דיוקנו של ד"ר גאשה" נמכר בשווי של 82.5 מיליון דולר, בכך נקבע שיא חדש של התמונה היקרה בעולם באותה התקופה. בחייו מצליח ואן גוך למכור רק ציור אחד - "הכרם האדום" - אשר נמכר בשווי צנוע של 450 פרנק.

ציור זה מתאר את הפער העצום בין ההצלחה וההכרה האמנותית לה זכה לאחר מותו לבין תחושת הכישלון התמידי שחש בחייו.

בציור זה ואן גוך שאף לעזור ולהציל את הזולת אשר כל כך אהב אך נדחה על ידו. השתוקק לאהבה, להקמת משפחה, הקמת מושבת אמנים בפרובנס, עצמאות כלכלית והכרה אמנותית. אך לאחר שכל חלומותיו התנפצו ונגוזו, מצבו הנפשי החריף ובגיל 36 אשפז עצמו מרצון בבית חולים לחולי נפש בסאן-רמי.

ואן גוך היה מאושפז במשך שנה בה חווה התקפים של טירוף  והזיות לסירוגין עם

תקופות של יצירתיות פורה ואינטנסיבית. לאחר שנה הוא מחליט לעזוב את בית החולים והוא עובר לכפר קטן ליד פריז, שם הוא מקבל עזרה מד"ר גאשה, רופא וצייר חובב המטפל באמנים רבים. באותו הזמן, תיאו, אחיו הצעיר והאהוב של ואן גוך, אשר תמך בואן גוך רגשית וכלכלית כל חייו ואף שימש לו כסוכן אמנותי, נקלע לקשיים כלכליים ובנו התינוק חלה מאד. ואן גוך מחליט לנסוע לפריז לבקרם. בזמן הביקור ואן גוך חושש שנוכחותו רק מחריפה את המצב והוא עוזב את פריז חזרה אל הכפר אובר סאוז, שם מצבו הנפשי של ואן גוך מתדרדר. הוא חש שהדכדוך והכשלון שולטים בחייו ואין לו מוצא. ואן גוך מצייר את הציור של ד"ר גאשה מספר ימים לפני הוא נכנע לדכאון ומתאבד בירייה.

בציור ניתן לראות שהוא מתאר את ד"ר גאשה נשען על שולחן כשספרי הרפואה והפרחים אותם חלט ורקח כתרופות מרפא, כעדות לכשלון נסיון ההבראה של ואן גוך. ואך גוך רותם את האמצעים האמנותיים ככלי הבעתי של רגש. הקו כמוליך של תנועה, הצבע הכחול ומבטו העצוב של הרופא שלא הצליח להציל את האמן המתייסר, מתארים את הייאוש מבפנים ומדגישים את האווירה המלנכולית.