209 | חתונה בכפר, 1905

הנרי רוסו, 1844-1910

שמן על בד, 163X114 ס"מ, מוזיאון אורנג'רי, פריז.

הנרי רוסו חי בפריז, צרפת, הוא אהב אמנות, שירה ומוסיקה, ומספרים כי נהג ללכת למוזיאון הלובר בפריז, שם נהנה מעבודות העתקה של יצירות האמנות במקום. רוסו היה בין אלה שהעלו לדיון את הגדרת הז'אנר של הציור הנאיבי. הוא עצמו עבד כפקיד מכס ולא הייתה לו כל הכשרה אמנותית. האמנות הנאיבית היא אמנות שמתבססת על ראייה סובייקטיבית של האמן ואיננה נשענת על חוקים אקדמיים. האמנים הנאיביים מציגים בדרך כלל סצנות מחיי היום יום, סיטואציות גרוטסקיות וסוריאליסטיות עם נטייה לאידיאליזציה של המציאות, והמאפיינים בציוריהם היו צבעים נקיים וחזקים וקווי מתאר כהים. הסגנון הציורי היה לעיתים ילדותי אך הציורים היו קלים להבנה ולפרשנות, ונוטים לערבב נוסטלגיה ודמיון.

רוסו ידוע יותר בציורי הג'ונגל שלו, לכן

ציור זה אינו מבין המפורסמים. עם זאת, זוהי עבודה גדולה ומרשימה שמציגה את סגנונו הייחודי: ציור שטוח בעל קווים נקיים ומשטחי צבע טהורים. הדמויות בציוריו של הנרי רוסו היו לעתים קרובות החברים ובני משפחתו. ציור החתונה שהושלם בשנים 1904-1905, מתאר קבוצת אנשים, כנראה משפחה באירוע של חתונה. בציור זה זהותן של הדמויות אינה ידועה, למעט האמן עצמו שמתואר בצד ימין מאחורי הכלה. סביר להניח כי הציור מבוסס על תצלום מתוך אלבום חתונות כיוון שהדמויות נראות מאד סטטיות ויש עיוותים כלשהם בתפיסת החלל. הדמויות צועדות בחורשה עבותה וכלבים המבשרים על בואם רצים לפניהם.

הדמויות ממוקמות באופן משכנע במרחב אך יש תחושת ריחוף של דמות הכלה, וגזע העץ ליד הסבא נראה כ- "מושתל". הדמויות נראות כמוטיבים גזורים ומודבקים על גבי רקע דקורטיבי. אין כאן ניסיון של האמן לבטא רגשות, אם כי פניהן של כמה מן הדמויות נראות אפורות ועגומות.

בתחילה, עוררו ציוריו של רוסו לעג בגלל הסגנון הילדותי ובגלריות סרבו להציגן, אך עם הזמן הצליחו תמונותיו להקסים את הקהל בפשטותן והאסתטיקה הדקורטיבית שלהן.

בשנת 1975 הוצגה תערוכה רחבה וכוללת של אמנות נאיבית, בשיתוף פעולה עם מוזיאונים וגלריות בעלי שם בעולם, בשני מוזיאונים חשובים במינכן ומוזיאון ובציריך. בתערוכה הוצגו מאות יצירות של מעל ל- 100 ציירים ופסלים ממקומות שונים בעולם.  זו הייתה ההזדמנות הראשונה לבחון את האמנות הנאיבית ולנתח סגנונות והתפתחות. בעקבות אירוע זה התפרסם רוסו וקיבל את הכינוי ה- "קולומבוס של הנאיבים".

בין השמות המפורסמים של הציירים הנאיביים הקלאסיים היו אנטוניו ליגאבו, לואי סראפין ועוד. רוסו הפעיל השפעה עמוקה על האמנים שבאו אחריו, כולל פאבלו פיקאסו הגדול והסוריאליסטים הצרפתיים. ערכת הסגנון והצבע של רוסו אולי אף תרמה להתפתחות של קבוצת האמנים הרדיקלית הידועה כפוביסטים, תנועה שכללה בין השאר את הנרי מאטיס. זה מראה שלמרות שרוסו נדחה בשלב מוקדם כאוטודידקט, בסופו של דבר זכה להערצה ומוניטין ממבקרים ואמנים צעירים כאחד ויצירתו הצליחה לשנות את דרך המחשבה של ציור ואמנות בכלל.

מוזיאון תולדות האמנות

על שם שמואל פלאטו-שרון

 © כל הזכויות שמורות