159 | נער עם רגל קלוטה, 1642

ג'וזף ריברה, 1591-1652

שמן על בד, 164X92 ס"מ, מוזיאון הלובר, פריז.

ג'וזפה דה ריברה נחשב אבי ציור הברוק בספרד. הוא הביא איתו לספרד מולדתו, סגנון נפוליטני עז הבעה שהשפיע על אמנים רבים. בצעירותו, נסע ריברה ברחבי באיטליה וספג את השפעותיהם של  ציירי הרנסנס כמו רפאל והאחים קרצ'י. יותר מכל השפיע עליו קרבג'יו וריברה אף חיקה את אורח חייו משולח הרסן. ריברה התפרסם כצייר שנמשך לנושאים מעורפלים ומרושעים ובתמונותיו מופיעים דימויים קשים כמו פרצופים מעוותים מכאב, מומים ואנשים זקנים ונפולי בשר.

המודלים שלו לציורי קדושים מסתגפים היו לרוב טיפוסים שהסתובבו ברחובות כקבצנים והיו מנודים על-ידי החברה.

בציור זה, על רקע נוף רחב ידיים ומואר, עומד נער נווד בעל מום, רגל קלוטה, מחזיק את הקב שלו על כתפו וחושף חיוך מרווח שיניים. על דף הנייר שבידו יש כתובת בלטינית "תן לי נדבה בשם אהבת האל". זוהי אחת מיצירותיו האחרונות של 

ריברה ואחת מהקשות ביותר במסר שהיא מבטאת. זהו מסר המבקש לא להתעלם מהאומללים והחריגים בחברה. הוא פעל כך מתוך תפישה דתית נוצרית המאמינה שדווקא המנודים, בעלי המום, שסובלים בעולם הזה, הם אלה שנפשם הטהורה תביא אותם לגן העדן בעולם הבא.

עם זאת, קיים בציור יסוד ציני והומוריסטי. הנווד הצעיר כאילו מציג את חולשותיו, אך השלט שבידו נכתב בלטינית שהיא שפה גבוהה שרק המשכילים ידעו להשתמש בה. כך יוצר האמן האדרה של הדמות והופך אותה לצדיקה וקדושה.

הציור הוזמן על-ידי סוחר פלמי עשיר והיה חלק מעיזבונו ב- 1869 לפני שנרכש על-ידי מוזיאון הלובר בפריז