ריברה נחשב אבי ציור הברוק בספרד. הוא הביא אתו לספרד מולדתו סגנון נפוליטני עז הבעה שהשפיע על אמנותם של ולסקז, זורברן ומורייו. בצעירותו נסע ריברה ברחבי באיטליה, וספג את השפעותיהם של רפאל, האחים קרצ'י וגואידו רני, אך יותר מכל השפיע עליו קרבג'יו, וריברה אף חיקה את אורח חייו משולח הרסן. בשנת 1616 התיישב בנפולי שהיתה אז בחסות המשנה למלך הספרדי, ואמנותו הותירה רושם בל יימחה על אמנות נפולי.

ציור גדל ממדים זה, שהוא דוגמה מעודנת ונדירה לסגנונו המוקדם של ריברה, צויר על פי הזמנה מפירנצה. הציור מציג את ייסוריו של ברתולומאו הקדוש בארמניה, לשם הביא השליח את דברי הבשורה ואף הטביל  את אחי המלך לנצרות. ברתולומאו הקדוש נתפס בפקודת המלך, עונה ונצלב כשראשו כלפי מטה. התמה והטיפול האמנותי בה נשענים על ספרות קלסית: במטמורפוזות של אובידיוס מסופר על האל הקנאי אפולו התופס את הסטיר המחלל מרסיאס ופושט את עורו מעליו.

לשם תיאור הסצנה המבעיתה הזאת השתמש ריברה במרכיבים של פסלים רומיים שראה כשביקר כמה שנים מוקדם יותר באופיצי בפירנצה. הוא גם שאב מעבודותיו של לודוויקו קרצ'י ומן ההלקאה של קרבג'יו. ריברה ייצג את הנושא באופן מאוד רגיש על ידי מחבר (קומפוזיציה) דרמטי מאוד שהוא בעת ובעונה אחת גם הרמוני, מאוזן ומתוחכם.