122 | הר סנט ויקטואר, 1904

פול סזאן, 1839-1906.

שמן על בד, 70 X 92 ס"מ, מוזיאון לאמנות, פילדלפיה.

הנושא של הר סנט ויקטואר העסיק את סזאן בשנות השישים של המאה ה- 19. הוא צייר בתקופה זו 44 ציורי שמן ו- 43 אקוורלים של ההר. את רוב הציורים צייר מנקודת מבט קבועה שהיא הנקודה הגבוהה ביותר ליד Chemin de Marguerite. הוא הוקסם מן הצורות האדריכליות של האי פרובנס ובמהלך עבודתו הוא פיתח רעיון חדשני בשם "עומק שטוח", זה בא לביטוי בהנחת מלבני צבע בכיוונים שונים, המתאימים למבנה הגיאולוגי של ההר. עם הזמן נוצר תהליך הפשטה, בתחילה נראה ההר דומה למציאות אך לאט לאט, הפך הציור לכתמי צבע בצבעים מונו כרומיים. בסדרה זו הגיעה שיטתו של סזאן לשכלול וניתן להבחין בתמונה בריבועי צבע כגושים לא מעורבבים. הציירים החשובים, פיקאסו ובראק, הושפעו משיטה זו, בה יוצר האמן מעין מציאות חדשה המורכבת מקוביות, ולכן סזאן נחשב ל- "אבי הקוביזם".

סדרת העבודות "הר סיינט ויקטואר" של ‏סזאן מושפעת מאמנות הדפסי הדיו של האמנות היפנית, ובעיקר של האמן היפני קטסושיקה הוקוסאי (‏Hokusai‏), ‏עם סדרת הדפסיו "שלושים ושישה מראות הר פוג'י". ‏ ‏המניע של האמן היפני, הוקוסאי, ליצור סדרה שלמה של הדפסים המתארים הר אחד, הר פוג'י, ‏הוא מניע מובן. הר פוג'י הוא קדוש וחשוב ליפנים והינו מקום בו ערכו פולחנים כבר מהמאה ה- ‏‏11, והחל מהמאה ה- 15 תמונות של ההר הושמו במקדשי שינטו. במהלך תקופת אדו ביפן, הפולחן ‏של הר פוג'י גדל והתרחב ביפן וההר הפך לסמל היופי של העולם הטבעי.

סזאן לא הסתיר את הסתייגותו מהאמנות היפנית שלטענתו הייתה שטוחה כמו פוסטר, אך למרות הסתייגותו, הוא כן היה מודע אל אמנות זו וככל הנראה גם הושפע ממנה כמו רוב האמנים הצרפתיים ואנשי הרוח בני תקופתו, כגון רנואר, דגה, ואן גוך ורבים נוספים.

בדומה לאמן היפני, סזאן בחר כנושא לסדרת הציורים דווקא את ההר הספציפי הזה, מסיבות נוסטלגיות והיסטוריות: ילדותו של סזאן כללה את הר סיינט ויקטואר והיה זה אלמנט שתפס את עיניו. ‏עם זאת הטיפול במוטיב ההר הינו מיוחד ובולט לעין. פירוש השם של ההר הוא "ההר של ניצחון קדוש". השם מגיע מאגדה פרובינציאלית וההר הפך לבעל ‏משמעות של מקום נצחי בגיאוגרפיה האזורית ולסמל אידיאולוגיה. כמו כן, השם וההר עצמו ‏מציגים אתר היסטורי המתקומם על נצחונו המכריע של השליט הרומאי קאיוס מאריוס‎‏ על הקימבריאניס ועל הטאוטונס, אשר פלשו בסתיו של שנת 102 ‏לפנה"ס. ההר קרוי על הניצחון של השליט הרומאי. הכנסייה "נוטרה דאם של ויקטואר" הוקמה על פסגת ההר במחצית השנייה ‏של המאה ה- 17 והיא סמל ‏לניצחון הרומאי הגדול שהתרחש בפרובנס. כאשר הכמרים הנוצרים הראשונים הגיעו ‏לפרובאנס, הם רצו להנציח את הגאולה של המחוז מהצבאות ומאוחר יותר ההר הפך לאתר עלייה לרגל. בכל יום השנה של הניצחון, עד לשנת ‏‏1793, כאשר המהפכה הצרפתית הרסה את המנהג, הכפריים היו בונים מדורה ענקית על פסגת ההר ‏ורקדו סביבה, בעודם צועקים "ניצחון !"‏‏.

‏הר זה היה הנוף המקומי של סזאן מהשטח הפרטי של משפחתו וזה אישר את אמינותו האמנותית ‏ואת גאוותו האזורית יחדיו.