פול סזאן היה צייר צרפתי שהשפעתו על אמנות המאה ה- 20 עצומה בשאלת "האמנות כמציאות אוטונומית לעצמה המתדיינת עם הנראה, אך אינה מעתיקה אותו בהכרח". אבל סזאן הוא בעיקר, כנראה, מגדולי האמנים המודרניסטים, ולדעת רבים הגדול שבהם. לא מעט אנשי רוח לאורך המאה העשרים ראו בו, ועדיין רואים, אף את גדול אמני הציור אי פעם.

סזאן היה בנו של בנקאי עשיר ששלח אותו ללמוד משפטים, אך בשנת 1861 הפסיק את לימודיו והחל לצייר. סזאן מסר כי אביו, שהיה בעל חנות לכובעים, נכנס לעסקי הבנקים כדי שיוכל לקיים את בנו השוגה בחלומות על אמנות. ואכן, סזאן לא עבד מעולם למחייתו ואף לא הרבה למכור תמונות או ללמד. סזאן מחזיק בשיא, יצירת האומנות היקרה ביותר בהיסטוריה, כאשר בשנת 2011 משפחת המלוכה של קטאר רכשה את יצירתו "שחקני הקלפים" תמורת סכום של 250 מיליון דולר.

בתחילת דרכו היה מושפע מהסימבוליסטים והקלאסיציזם נאו-בארוקי של פוסין. השפעה גדולה נוספת הוא הושפע מדלקרואה. היצירות היו עשויות משכבות עבות של צבע כהה והנושאים היו אפלים גם כן, אלימים וארוטיים.

מגעו עם האימפרסיוניסטים ובעיקר עם קאמי פיסארו, מביאים להבהרת הפלטה. אך סזאן התנגד לחוסר המבניות של הסגנון האימפרסיוניסטי, כאשר הוא עצמו הפך, עם הזמן, לאחד מגדולי אמני הצורה והארכיטקטוניקה של הציור. למרות הערצתו לפיסארו "הגדול, העניו", אמר כי האימפרסיוניזם הוא אסון לעתיד לבוא.

בציוריו של סזאן ניכר ניתוח קפדני של הצבע הבא במקום שיטת האורצל, שהיה האמצעי המקובל לעיצוב הצורות ונפחיותן. סזאן בקש להעלות על הבד את התלת ממד מבלי לחרוג מהנתון הבסיסי של הציור: היותו דו ממדי. לכן עסק כל חייו בחיפוש אחר ניסוח מחדש של הטבע דרך גאומטריה אמפירית ("המסננת הצורנית - כדור, גליל וקונוס"). היו לו שלושה נושאים קבועים: נוף (בעיקר הר סן ויקטואר שנשקף מהאזור בו עבד), נשים רוחצות (נושא שמופיע לאורך כל תולדות האמנות החל מהציור הקלאסי), טבע דומם וכן דיוקנאות רבים.

ברבים מציורי הטבע הדומם של סזאן מופיעים תפוחים ותפוזים, ואל כולם התייחס באותו האופן: כמתווה של משטחים המשתלבים זה בזה.

השפעתו על הקוביזם ועל המופשט הייתה גדולה מאוד. אנרי מאטיס נהג לומר: "סזאן הוא אבי כולנו, המודרניסטים, כל אחד מאתנו ממשיך ומפתח דבר מה שגילה בציוריו. אבל כל מה שעשינו מצוי כבר אצלו בצורה זו או אחרת".

סזאן הוא אולי גם האישי שבציירים. באמנותו ביקש להתחקות התחקות מושלמת אחרי החווייה הפרטית של הטבע כמו שחווה אותו בתוכו, ועל ידי כך לנסות ולגלות את מלוא עומקם של חייו הפנימיים, עומקה של נפשו.

סדרת הציורים המתארים את הר סן ויקטואר נוצרה במשך כ- 30 שנות עבודתו האחרונות שלפני מותו של סזאן (את הציורים הראשונים החל לצייר ב-1872 בקירוב). העבודה העקבית על ההר אופיינית לעבודתו של סזאן, ודומה לנושאים אחרים בהם דבק סזאן (כמו נשים רוחצות ותפוחים). באופן עבודה זה סזאן ניסה להעמיק את אופן ההתבוננות בדברים אותם צייר, להבינם לעומק ובכך להשיג פריצה באופן בו ניתן להביאם לידי ביטוי בציור. פחות היה חשוב לו לצייר נושאים רבים.