180 | שטפון בנמל מארלי, 1876

אלפרד סיסלי, 1839-1899

שמן על בד, 61X50 ס"מ, מוזיאון ד'אורסיי, פאריז.

אלפרד סיסלי, צייר נוף צרפתי, בא ממשפחה אנגלית שחייה בפריז, בן לאב סוחר משי ולאם מוזיקאית. סיסלי למד ב- "אקול דה בו-זאר" בפריס ושם פגש והתיידד עם ציירים אימפרסיוניסטים וביניהם קלוד מונה ואוגוסט רנואר. ב- 1866 בפעם הראשונה ניסה סיסלי להציג את יצירותיו בסלון לאמנות אימפרסיוניסטית, אך עבודתו נדחתה ורק בשנה שלאחר מכן הוא ביסס את מעמדו כאמן מוכר על-פי הדרישות של הציבור ורוב סוחרי האמנות. סיסלי הושפע מקורבה ומקורו, שהיו ציירי נוף ריאליסטיים, ובעקבותיהם הכניס הרבה אור חמים לנופים שתיעד בציוריו אשר הקסימו את הקהל בצבעוניות הבהירה והאופטימית.

באנגליה, ארץ מוצאו, ביקר סיסלי מספר פעמים והוקסם מציורי הנוף האנגלי של טרנר וקונסטבל, אך מלבד גיחות קצרות ללונדון ונורבגיה, לא עזב סיסלי

את פריז וסביבתה, וסגנונו מזוהה בעיקר עם מונה, אשר הראה לו את הדרך לאימפרסיוניזם.

בתחילת דרכו, קיבל סיסלי תמיכה כספית מאביו והקדיש את זמנו לציור. אך לאחר נישואיו, כשלו עסקי אביו והוא נאלץ לחיות בצמצום. עם זאת, ציוריו של סיסלי הפכו להיות מאד פופולאריים והוו משיכה מיוחדת לזייפנים ולשודדי אמנות. מספר עבודות של סיסלי התפרסמו בעקבות גניבתם ממוזיאון ד'אורסיי, נמצאו זרוקות בתעלת ביוב בפריז, והוחזרו אחר כבוד למקומן. פרשת גניבה נוספת של ציוריו אירעה כאשר אוצר המוזיאון נחשד בגניבתם, נתפס ונשפט, ואף ישב בכלא כ- 5 שנים ביחד עם מספר שותפים.

בשנת 1874 עבר סיסלי לגור בכפר  לה מארלי  ממערב לפריז, שם הוא תיעד תמונות נוף כה רבות, עד כי נחשב ל- "היסטוריון" של המקום. אחד הציורים היפים מאותה תקופה תיעד את נהר הסיין עולה על גדותיו ומציף את הכפר, סמוך לנמל המקומי. הוא צייר את התופעה כ- 6 פעמים, מתוך רצון לתפוס את המראה המרהיב של מרחבי מים גדולים שפלשו לסמטאות הכפר, ובהם השתקפו הבתים והעצים בתנועה ממנה הוא כה הוקסם. בעקבות השיטפון, האווירה הפכה להיות מסתורית ופיוטית.

בציור זה נראה ביתו הגדול של סוחר יין מקומי, היכן שכיום, ככל הנראה ישנה מסעדה ידועה. בגרסה זו, סיסלי ממקם את הבית בפינת התמונה ומשאיר מקום רב של שטח מים ושמיים. הוא מבליט את האזור המוצף בכתמים של צבעים בהירים, לעומת הבית היציב שמתואר במשיכות מכחול מדויקות יותר. כך הוא יוצר ניגוד בין ההשתקפות וזרימת המים לבין המבנה. מעין תחושת זמן שחולף ויפוג עם תום האירוע.

ב- 1880 סיסלי ומשפחתו עברו לגור בכפר קטן  קרוב ליער פונטבלו, מקום שבו עבדו ציירי נוף עוד מן המאה הקודמת. שם המשיך ליצור בסגנונו הלירי והשקט. היסטוריונית האמנות אן פולה כתבה: "סיסלי, שלא כמו מונה, מעולם לא ביקש את הדרמה של האוקיינוס המשתולל או הנוף הססגוני".

מוזיאון תולדות האמנות

על שם שמואל פלאטו-שרון

 © כל הזכויות שמורות