149 | החתונה היהודית, 1832
אז'ן דלקרואה, 1798-1863
שמן על בד, 105X140.5 ס"מ, מוזיאון הלובר, פריז.
אז'ן דלקרואה אחד הציירים החשובים ביותר מזרם הרומנטיקה הצרפתי.
בשנת 1832, אז'ן דלקרואה בן ה- 34, כבר היה צייר מוכר ומוערך. הוא הצטרף למשלחת דיפלומטית של פמליית הרוזן שארל דה מורניי במסע רשמי אל סולטן מרוקו. המזרח היה בבחינת תגלית אקזוטית של עולם פרימיטיבי, מסתורי, קסום וחושני בעבור האירופאים. במסעו שנערך שישה חודשים הוא ביקר בספרד, מרוקו ואלג'יריה. במהלך מסעו הוא אייר רבות ובשובו לצרפת השתמש באיוריו כבסיס לציוריו. הנסיעה השפיעה עמוקות על יצירתו, ממנה שאב השראה עצומה וזו שינתה את סיגנונו: הוסיפה לו מוטיבים אוריינטלים - מזרחיים ומוסלמים, דימויים חושניים ואקזוטיים וצבעוניות עזה וזוהרת. במהלך ביקורו במרוקו, בטנג'יר, דלקרואה יצר קשר עם משפחת בן–שימול היהודית והוא נפגש עם משפחות
רבות מהקהילה היהודית בטנג'יר אותם תיעד רבות באיוריו. למעשה, המחברת עם הרישומים הרבים של יהודי קהילת טנג'יר מוצגת כיום במוזיאון הלובר.
הציור הזה מתעד את אחד האירועים המשמעותיים ביותר במסעו במרוקו, בתאריך 21 לפברואר הוא הוזמן להשתתף בחתונה יהודית. דלקרואה מתאר את מסיבת חגיגות הכלה שנערכו באותו העת.
דלקרואה מתאר החגיגות, הריקודים ושמחת הנישואין. ניתן לראות בתמונה מעין הצצה היסטורית המתעדת את הלבוש והמנהגים של הקהילה היהודית מרוקאית באותם הימים: הלבוש המסורתי, טקס רישום המתנות, ניתן לראות בקדמת הציור מצד ימין דמות גברית ישובה עם שולחן נמוך וכסת דיו שעורך את הרישום, החגיגה תחת כיפת השמיים בפטיו, השמחה המשותפת בה נכחו גברים ונשים והרקדנית הלא יהודיה שרוקדת בפני הישובים על המחצלות. בשנת 1841 דלקרואה הציג את הציור בתערוכה הנחשבת בסלון בפריז ושנה לאחר מכן פרסם מאמר במגזין ציור פריזאי בו הוא מתאר בפרטים את טקס הנישואין היהודי במרוקו על מנהגיו.