136 | תה אחר הצהריים, 1880

מארי קאסט, 1844-1926

שמן על בד, 65X90 ס"מ, מוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון.

למארי קאסט, ציירת אימפרסיוניסטית, היו חיים קשים. היא נולדה בארה"ב בשנת 1861 ולמרות התנגדות הוריה, החלה קאסט ללמוד באקדמיה לאמנות של פנסילבניה. לאחר חמש שנות לימודים בהן זכתה ליחס מזלזל עקב היותה אישה (נוכחות נדירה בעולם האמנות דאז), החליטה קאסט לחקור את עולם האמנות בפריז. קאסט עברה לגור בצרפת שם יצרה רוב חייה.

בשנת 1874 פגשה קאסט את דגה. היא הושפעה מאד מעבודתו ואף הציגה יחד אתו בתערוכת האימפרסיוניסטים. לאחר מכן, חדלה קאסט ליצור עקב הצורך לטפל באמה ובאחותה החולות שבאו לבקרה בפריז. אחותה נפטרה ממחלה לא ידועה אך אמה הבריאה במהרה. קאסט חזרה לצייר, אך לא במסגרת האימפרסיוניסטים. היא לא שייכה עצמה לזרם כלשהו וחקרה מספר טכניקות ציור. באותה תקופה לרוב תיארה

בציוריה יחסי משפחה ובעיקר יחסי אם ובת.

קאסט הגיעה לשיאה האמנותי בשנות ה- 90 של המאה ה- 19, ייעצה לאוצרי אמנות גדולים והפכה מיידית למודל לחיקוי לאמנים אמריקאים מתחילים. למרבה הצער, קאסט שוב חדלה לצייר לאחר מותו של אחיה האהוב וגם בשל בעיות בריאותיות קשות ביניהן סכרת ובעיות עצבים, שבעקבותיהם הגיעה למצב של עיוורון. באותה תקופה החלה קאסט להיות פעילה פוליטית, נאבקה לזכות הצבעה לנשים ואף תרמה מיצירותיה לתערוכה התומכת בקבוצה ב- 1915.

בציור זה, יוצרת קאסט תצפית נלהבת של סצנה מקרית, מאחורי הקלעים. היא מציירת את עצמה כשהיא יושבת בהסבה לכוס תה של אחר הצהריים עם אחותה לידיה, אשר שמשה לה כמודל בציור זה. הנשים מביטות החוצה כאילו הן מסתכלות על מישהו מעבר לבד הציור. האורחת עדיין לא הסירה את הכפפות האלגנטיות שעל ידיה וזה נותן תחושה של אמינות, כאילו הגיעה רק עכשיו ואולי היא ממהרת ללכת. כוס התה מסתירה חלק מפניה כדי להדגיש את הרגע המקרי. אין כאן כוונה לצייר דיוקן רציני, אלא רגע נעים של שיחה בין שתי נשים. שתיית תה של אחר הצהריים היה טקס חברתי לנשים רבות מן המעמד הבינוני, אירוע שגרתי של חיי היום יום. סגנון הציור אמנם מושפע מן הזרם האימפרסיוניסטי (משיכות מכחול ברורות), אך הצבעוניות, ייחודית לקאסט: פאסטלית, עדינה ומרגשת. הציור זכה לשבחים וביקורת חיובית בתערוכה האימפרסיוניסטית ב- 1881.

מרי קאסט לא נישאה מעולם ולא גידלה ילדים, אך ציירה פורטרטים אהובים, רגישים וקסומים של נשים וילדיהן. קאסט נפטרה ב- 14 ביוני 1926, בצרפת וכיום, יצירותיה נמכרות בשווי כשלושה מיליון דולר.

מוזיאון תולדות האמנות

על שם שמואל פלאטו-שרון

 © כל הזכויות שמורות