118 | נגני התזמורת, 1872

אדגר דגה, 1834-1917

שמן על בד, 46X69 ס"מ, מוזיאון סטדל, פרנקפורט, גרמניה.

בציור זה אפשר לראות כשרון נוסף של דגה כצלם חובב. הוא נהג לצלם אירועים שונים מחיי היום יום, ביניהם גם את חברי התזמורת באולם ההופעות, ולהנציח את האירוע בציור המתאר רגע חולף בחיים.

ביצירה זו, בוחר דגה להראות לנו את נגני התזמורת המלווה את הופעת הבלט, כניגוד לדמויות העדינות והמרחפות של הרקדניות הרוקדות ברקע. מעין ניגוד של גבריות מול נשיות.

הרקדניות נראות צעירות וחייכניות לעומת הדמויות של נגני התזמורת המבוגרים, רציניים כמעט קודרים. הם מופיעים בתמונה כשגבם מופנה לצופים, לבושים בבגדים כהים ומהודרים, יושבים בתנוחות סטטיות. ביצירה מזהים דמויות אמיתיות ומוכרות  לקהל,  בעצם זהו ציור שהוא תיעוד צילומי. דגה עצמו ישב בסמוך לחברי התזמורת, וכך נוצר מבט ייחודי מלמטה למעלה:

בחלק העליון של התמונה נראית ה"פרימה בלרינה" קדה לקהל. שאר הרקדניות מצוירות בטשטוש בגלל התאורה של נורות גז המאירה עליהם מתוך האולם החשוך.

מסגרת היצירה החותכת את הדמויות כאילו באופן מקרי, מוסיפה אמינות לתיאור נגני התזמורת המופיעים במספר סיטואציות בציורי הבלט. לעיתים צייר דגה כמחווה אישית את נגן הבסון דזירה דיהאו (שהזמין אותו לצפות בחזרות של רקדניות הבלט) ומלחין היצירה עמנואל קבריאר, ובנוסף ניתן לזהות את כלי הנגינה.

נגני התזמורת שמחו מאד לככב ביצירותיו של דגה, כיוון שבדרך כלל, מקום מושבם היה מוצנע במקום נמוך יותר מן הבמה, והקהל לא התייחס לחשיבותם ולכישרונם כמוזיקאים.