113 | משחקי הקלפים, 1890-1895

פול סזאן, 1839-1906

שמן על בד, 47.5X57 ס"מ, מוזיאון ד'אורסיי, פריז.

זוהי יצירה שהיא חלק מסדרת ציורים שהכין סזאן בנושא של "משחקי קלפים" שכללה חמש יצירות. היצירות כולן מתארות איכרים שסזאן צפה בהם משחקים קלפים במועדון. התמונה מציגה שתי דמויות גבריות יושבות משני עברי השולחן, הבולט בצבעיו האדומים. הגברים מרוכזים במשחק כאילו העולם שמסביבם הופך ללא רלוונטי. הדמויות הן טיפוסים כפריים מפרובנס וסזאן יוצר מעין מערכת יחסים ביניהם באמצעות ג'סטות קלות. הגבר הימני נראה לחוץ ומרוכז, נשען קדימה ובוחן במאמץ את הקלפים שבידו. לעומתו, הגבר היושב משמאל נינוח יותר, מעשן מקטרת ונשען אחורנית תוך אחיזה מרושלת של הקלפים. כך מגלה לנו האמן את מצבו של כל אחד מהם במשחק. סזאן מושפע מאד מציורי המאה ה- 17 של האחים ניין ושל קראווג'יו שתיעדו דיוקנים של איכרים 

היושבים סביב שולחנות ארוכים ומבלים במשחק ובשתייה, והוא עושה זאת מתוך אמפטיה לחיי האיכר המעוגנים בערכים מסורתיים והערצה לגברים המזדקנים בנחת, באזור הכפרי בו גדל.

מבקר האמנות באדט טען כי לנושא משחק הקלפים משמעויות פסיכולוגיות עבור סזאן. הסדרה מייצגת את רצונו להצהיר על עצמאותו וחוסר תלותו בהוריו, בעיקר את שנאתו לאביו שהתנגד לעיסוקו באמנות. בתקופה זו עדיין היה סזאן תחת השפעתו הנוקשה של אביו ושאף לחופש אמנותי. הקשר לחופש האמנותי מוסבר בהשוואה שהייתה מקובלת בזמנו בין משחקי הקלפים וציור מודרני שהיו משופעים בצבעים בוהקים בדומה לצבעים של קלפי המשחק, ועוררו סלידה בממסד האקדמי. משחק הקלפים מזוהה היה עם תרבות נמוכה ודווקא משום כך נתפס הנושא אצל סזאן כאקט מחאה נגד אביו.

סזאן קיבל ביקורות רבות על אופן ציורו, הוא לא דייק בפרופורציות של הדמויות. למשל, לגבר היושב משמאל מבצבצות הברכיים מרגליו הארוכות יתר על המידה מתחת לשולחן. הדמויות צנומות וארוכות ומוקפות בקווים כהים. כאשר חברים שאלו אותו על העיוותים שיצר, נהג לצחוק ולהגיד "אני פרימיטיבי, יש לי עין עצלה". אך באמת, אין הדבר כך, כיון שסזאן התעסק יותר בקו ובצבעים מתוך חשיבה שכלתנית, כיצד לבנות עולם תמונתי, ולא להעתיק את המציאות כפי שהיה נהוג בציור האקדמי.