242 | כניעתה של ברדה, 1635

דייגו וולסקז, 1599-1660

שמן על בד, 495X600, מוזיאון הפראדו, מדריד.

"כניעתה של ברדה" הוא ציור אחד מבין סדרה בת 12 ציורי ניצחונות של המלך הספרדי פיליפה הרביעי. זאת הייתה אחת ההצלחות הצבאיות הבודדות של הספרדים בשלבים המאוחרים של מלחמת שמונים השנים נגד ההולנדים.

הציור מתאר את הטקס הפורמאלי של מסירת מפתח העיר ב- 8 ביוני 1625, כשלושה ימים לאחר הכניעה. גנרל אמבריו ספינולה מצבא ספרד כבש את העיר ברדה כנגד הוראות מפקדיו. הממשלה הספרדית החליטה שמצור כנגד הערים המבוצרות בארצות השפלה יהיה מהלך שגוי ובזבזני ולכן ביקשה להסתפק בהטלת מצור כלכלי על הולנד, במקום הפעלת כוחות צבאיים. למרות זאת ספינולה תקף את העיר ומעבר ללחימה עצמה היה מדובר גם בתחרות אישית בין ספינולה מטעם הספרדים, מול הגנרל נסאו ההולנדי.

וולסקז, שהיה במעמד נכבד ובתפקיד

רשמי של "צייר בית המלוכה הספרדי", התיידד עם הגנרל ספינולה והעריץ אותו מאד. מספר שנים לאחר מכן וולסקז צייר את "כניעתה של ברדה", ציור גדול ומרשים, הן כאקט לאומי אך בעיקר מחווה לגנרל ספינולה.

הכניעה מאופיינת בציור כאקט תרבותי שבו הכובש הספרדי מקבל את כניעת ההולנדים תוך שמירה על כבודם והימנעות מנקמה. לפי דיווחים שאינם באים לידי ביטוי בתמונה, ספינולה הצדיע לנכנעים ושיבח אותם על עמידתם האיתנה. העובדה שולסקז נועץ עם ספינולה הופכת את הציור למדויק יותר היסטורית ביחס לציורים דומים באותה תקופה. מאידך, יש מטילים ספק בהתרחשות כולה דהיינו, אין מדובר בכניעה אלא בהסכם מדיני בה הועברה ברדה לספרדים, ולא אחרי לחימה, ועל כן הצגת האבירות הספרדית אינה במקומה. חוסר הדיוק בציור מתבטא למשל בכך שבאותה תקופה השתמשו כבר ברובים ולכן לא נעשה שימוש בחניתות המצוירות. וכן גם באיורם של הנציגים בטקס כספרדים בעוד שהם היו לוחמים שכירים שמוצאם מארצות אחרות.

אחת החידות הקשורות בציור זה היא האם הדמות הניצבת משמאל ללא נשק ומישירה מבט אל הצופה, היא דיוקנו של וולסקז עצמו ? ידוע היה שהאמן נהג לשלב את דיוקנו בציורים ייצוגיים כגון אלה, כמו שעשה זאת באופן גלוי בציור המפורסם ביותר שלו "לה מניאנס", בו מופיעה הנסיכה מרגריטה בארמון המלוכה בלוית בני משפחתה. דמות שבציור אחר של וולסקז, "דיוקן של גבר", שמוצג היום במטרופוליטן בניו יורק, דומה להפליא לדמות השמאלית בתמונה זו, וכיון שהתמונה היא מאותה שנה, סוברים כי וולסקז "שתל" את דמותו באירוע היסטורי שתיעד, למרות שלא באמת היה נוכח במקום.

מוזיאון תולדות האמנות

על שם שמואל פלאטו-שרון

 © כל הזכויות שמורות