174 | כוס האבסינת, 1879
אדגר דגה, 1834-1917
שמן על בד, 92X68 ס"מ, מוזיאון ד'אורסיי, פריז.
הציור מתאר לכאורה סיטואציה מחיי היום יום, שבה, גבר ואישה, שתי דמויות משולי החברה, יושבים בפינת בית הקפה "לה נובל אתינה" הנמצא בכיכר פיגאל בפריז, אשר היה מקום מפגש לאמנים מודרניים ואינטלקטואלים. הגבר והאישה בוהים בחלל ועל השולחן ניצב בקבוק משקה האבסינת ממנו לגמו זה עתה, משקה הנודע לשמצה באותם הימים כמדרדר המוסר לאלכוהוליזם בחברה הצרפתית ובעיקר, בקרב מעמד הפועלים. פניהם מדוכדכות ולא ברור מה הקשר ביניהם ואם אכן הוא קיים. האישה נראית כה עלובה ומוזנחת ומבקרי האמנות פירשו את דמותה כאישה לא מוסרית המסמלת בציור את "הצרפתיות המנוונת". כנראה שדגה רוצה לבטא את סלידתו מאנשים השייכים למעמד הפועלים, שקשיי החיים הופכים אותם לאדישים וחסרי יכולת לצאת ממעגל העוני.
הציור הוצג בתערוכה בפריז בשנת 1876
וקיבל ביקורות קטלניות שהכריזו על הציור כמכוער ודוחה, מה שהוביל את אספן היצירה להחביא אותו למשך כמעט שני עשורים. בשנת 1892 היה ניסיון להציגו בשנית, בתערוכה נוספת, אך מהר מאד הציור הוצא מהתערוכה, שוב בשל ביקורות עויינות. האספן החליט למכור את הציור והוא הוצג שנה לאחר מכן בתערוכה בלונדון ודווקא שם זכה הציור להצלחה מרובה. האנגלים תפשו את היצירה כמוסר השכל כנגד משקה האבסינת הצרפתי וההרסני, וכנגד החברה הצרפתית ככלל. הם פירשו את דמות האישה כזונה נלעגת המתדרדרת לאלכוהוליזם בעקבות המשקה.
במציאות, בצוע היצירה לא התרחש בבית הקפה אלא בסטודיו של האמן, והדמויות המוצגות בציור הם חבריו של דגה: האישה הינה שחקנית צרפתיה מוכרת בשם אלן אנדרה והגבר, מרסלין דה בוטין, הינו פסל ודמות בוהמיינית מוכרת באותם הימים, שניהם נהגו לפקוד את בית הקפה הפריזאי האופנתי יחד עם דגה ושאר אינטלקטואלים ואמנים מודרניים ובוהמיים. התמונה יצרה שערורייה בצרפת והטילה דופי במוניטין של השניים עד אשר דגה נאלץ לתת הצהרה פומבית כי השניים אינם ולא היו מעולם אלכוהוליסטים.